כתבו לידברו איתי

גמילה מטיטול

גמילה מטיטול 

לקראת תום קבוצת הורים שאלה אותי אחת האמהות מה הקשר בין תהליך גמילה מחיתולים לנושאים שנלמדו בקורס? את התשובה שנתתי לה החלטתי לעלות על הכתב כדי שהורים נוספים יוכלו להבין עד כמה הנושאים הנלמדים בקבוצת הורים על פי שיטת אדלר חשובים רלוונטיים ומשמשים כארגז כלים כמעט בכל נושא שעולה בבית.

הורה יוזם ומוביל:

הורה לילד ראשון מתמודד עם נושאים רבים שלא התנסה בהם קודם. הורה מוביל, הורה יוזם, שלא רק מגיב ומכבה שרפות, הוא הורה שגם בתהליך הגמילה התנהל באותו האופן. כאשר ילדו יגיע לגיל המתאים לא יפעל באופן ספונטני אלא יגלה אחריות כלפי התהליך, הוא יקרא חומר בנושא, התעניין וידע לתכנן את התנהלותו מתוך למידה, הבנה, ובחינת אחת הגישות בתחום, על מנת שיוכל להעביר לילד מסר ברור ולא מזגזג. ולכן כאשר ילדו יפנה אליו בנושא הוא כבר ידע איך להגיב.  חשוב שהורה יבין שיש לו תפקיד מרכזי באופן שבו יחווה הילד את תהליך הגמילה, העצמאות, הדימוי העצמי והיחס של הילד לנקיון. 

תאום צפיות ושיתוף והתייעצות:

עם מטפלת או גננת: 

כדאי לשתף ולהתייעץ ולתאם צפיות עם המעורבים בחיי  הילד ולבדוק יחד את מידת הבשלות של הילד לגמילה:

האם הילד בשל מבחינה מוטורית (יודע ללכת לבד, להוריד מכנס לבד, לפתוח חיתול..) 

האם הילד בשל מבחינה קונטיבית (מודעות לעשיית צרכים בעת המעשה, יכולת להבין את התהליך, בעל יכולת לקבל הוראות?)

האם הילד בשל מבחינה מילולית: יכול לתאר את מה שהוא מרגיש (רטוב לי) , מביע רצון לעשות פיפי בשירותים...

האם הילד בשל מבחינה רגשית: מידת היכולת של הילד להתמודד עם תסכולים בהתאם לגילו, האם הילד מבקש לעשות דברים לבד? ומראה סימני עצמאות? רוצה לאכול לבד, להתלבש לבד..., האם הילד מסוגל לחלוק דברים לאחרים? עד כמה הוא רכושני לדבריו (ישפיע עד כמה יוכל להיפרד מצרכיו)...עד כמה יוכל להתמודד עם כישלון? ...

לאחר השיתוף וההתייעצות עם הגננת או המטפלת חשוב לתאם צפיות על האופן שבו התנהל תהליך הגמילה. שיתוף פעולה בין הגורמים הנמצאים במגע עם הילד חשוב להצלחת תהליך הגמילה.

שיתוף התייעצות ותאום צפיות עם הילד: 

במידה והילד לא מביע רצון להיגמל וההורה חושב כי הילד בשל לתהליך, הוא  יכול לשתף את הילד במחשבה " אני חושב שאתה כבר בוגר ויכול להיפרד מהחיתול ולעשות פיפי וקקי כמו אבא ואימא", חשוב לשמוע מה הילד חושב על הנושא ובמידה והילד מתנגד בתוקף לתהליך כדאי לחכות ולהמתין עם הגמילה  עד שלב שבו הילד יהיה מוכן לשתף פעולה. זכרו, ככל שהילד בשל יותר וגדול יותר סביר להניח שהתהליך יעבור ביתר קלות. 

למרות שגיל הגמילה הוא תלוי תרבות, גיל הגמילה המקובל בארץ נע בין שנה וחצי לשלוש. כדאי להכין את הילד מראש מה עומד לקרות בתהליך, מתי מתחילים, כיצד התנהל, ולהכין אותו לכך שהוא עלול לפספס. תאום הצפיות יוצר ביטחון וודאות אצל הילד ויכול לתרום להצלחת תהליך הגמילה. באופן כללי ילד שמשתפים אותו, מתייעצים ומתאמים איתו צפיות מרגיש חשוב, אהוב, בעל ערך וכל אלו יחד מחזקים את תחושת השייכות שלו למשפחה, מעלים את הדימוי העצמי שלו ותורמים ליחסים טובים עם ההורים.

בחירה:

הבחירה היא עוד כלי שימושי שבאמצעותו הילד ירגיש משמעותי, חשוב, עצמאי, ויחד עם זאת חשוב לזכור שהבחירה היא בתוך גבולות שקובע אותם ההורה האחראי והבוגר. 

לדוגמא: אפשר ללכת עם הילד לבחור יחד את הסיר לפי הצבע שהוא רוצה. 

דוגמא נוספת: את תהליך הגמילה כדאי להתחיל בקיץ בסוף שבוע או ברצף אחר של ימים שבו ההורים יכולים לשהות עם הילד למשך זמן ארוך. לכן אפשר לשאול את הילד האם אתה רוצה להתחיל את התהליך בבוקר או בצהרים? אני מזכירה כי גמילה היא תהליך של שליטה על הצרכים, וככל שהילד יגלה שליטה בתהליך כך התמודד טוב יותר עם תהליך השליטה ביציאותיו.

עידוד:

העידוד הוא כל דבר שמעלה את הערך העצמי של הילד בעיני עצמו וגורם לו להרגיש בעל יכולת. העידוד הוא כלי מרכזי בדרכי החינוך המועילים על פי התיאוריה האדלרינית, הוא כלי מרכזי התומך בבניית דימוי עצמי  חיובי של ילד.

ילד זקוק לעידוד בכל עת, אך בעיקר ברגעים בהם הוא נכשל. לכן בתהליך הגמילה שבמהלכו ישנם  הרבה פספוסים ונסיגות, תפקיד ההורים הוא לעודד את ילדם, לחבר אותו לכוחות שלו, להראות לו את ההצלחות שלו, את הדרך שהוא עשה.למרות שהילד לכלך את המכנסים בקקי, למרות שהשטיח נרטב, למרות שבדיוק הם יצאו מהבית בלי בגדים להחלפה, או למרות שהם אמרו לילד שנייה קודם שילך לשירותים. דווקא ברגעים אלו שהילד לא יצליח להתאפק, שהוא נכשל שהוא יודע שההורים מאוכזבים ממנו, חשוב לחזק אותו ולעודד אותו, על מנת שיחזור להאמין ביכולת שלו להצליח בתהליך, היחס והתגובה של ההורים לכישלונות ישפיעו מאוד על הדימוי העצמי של הילד. בנוסף כדאי לחזק את הילד גם כאשר הוא מצליח בתהליך.

העסקת יתר, ומאבקי כוח:

העסקת יתר ומאבקי כוח הם דרכים מוטעות לשייכות, הם דפוס של יחסים הדדים שמוזנים על ידי הילד וההורה. בבתים בהם הילדים נמצאים במרכז צומת הלב כל הזמן, תהליך הגמילה יכול להיות עוד מוקד להעסקה נוספת של ההורה. בבתים שבהן התקשורת מאופיינת  מאבקי כוח בין הורה לילד ( מי קובע בבית?, מי יותר חזק בבית?)הילד יכול להשתמש בתהליך ככלי נגד ההורה "אני דווקא יעשה פיפי על הריצפה" או " אני מתאפק כמה שאני רוצה, כי רק אני שולט בקקי שלי". כדאי לבחון את תהליך הגמילה בהסתכלות רחבה על מערכת היחסים במשפחה.

פינוק וחסות יתר: 

המטרה בסוף תהליך הגמילה היא שהילד ידע באופן עצמאי לזהות את הצורך לעשות את צרכיו מספיק זמן לפני שהתהליך קורה ולהספיק להגיע לשירותים או לסיר בזמן. ולכן אם ההורה ייקח כל הזמן את האחריות להזכיר לילד ללכת לשירותים או לסיר, הוא עושה שרות שהילד אמור לעשות בעצמו, המסר לילד הוא: "אתה לא יכול להרגיש לבד, אתה תלוי בעזרה שלי"... למעשה הורה שלוקח אחריות על התהליך הוא הורה שלא סומך היכולת והמסוגלות של  הילד  והמסר יעבור לילד וישפיע על הדימוי העצמי של הילד ועל תהליך הגמילה.

גבולות:

גבול מפריד בין דבר לדבר, לדוגמא: תקופה בה הילד עושה את צרכיו בחיתול לבין תקופה בה הילד עושה את צרכיו בשירותים, אך למעשה יש משמעות רחבה יותר לתהליך השינוי. מדובר על יכולת של הילד להיות עצמאי יותר, יכולת שליטה של הילד ועל היחס של הילד לנושא ניקיון והגינה...ולכן חשוב שכהורים נזהה קודם את הגבולות שלנו, האם אנחנו פנויים באמת לעבור תהליך כזה בעת הנוכחית?,  או כדאי שנמתין עד שהלחץ בעבודה יחלוף, עד שנעבור דירה...מכיוון שחשוב שנוביל את תהליך הגמילה כשאנחנו באמת מוכנים ובשלים לכך, כדי שהמסר ביחס לגבולות החדשים יהיו ברורים ועקביים. חשוב להיות רגישים ולזכור שעל מזבח הגבול הברור וההתנהלות העקבית לא נגלה נוקשות ואטימות ולכן אם נגלה במהלך התהליך הגמילה שהילד לא משתף פעולה, מגלה נסיגה כללית בהתנהגות וכדומה נעצור את התהליך.

פרסים או עונשים או תוצאות טבעיות והגיוניות:

פרס או עונש הם מעוררי מוטיבציה חיצונית שניתנים על ידי הדמות הסמכותית על מנת לגרום לילד לעשות (מתוך רצון לקבל את הפרס) או למנוע (מתוך פחד) לבצע פעולות מסוימות. היתרון בשיטה במקרה של פרס שהיא יכולה לזרז את הרצון של הילד להצליח בתהליך, וכך ההורים יכולים לדעת האם יש לילד את היכולת הגופנית לזהות את הצורך בעשיית הצרכים, להתאפק ולפעול בהתאם. החיסרון בשיטה, שהילד לומד שלכל דבר שהוא עושה יש מחיר, והוא יכול להתחיל לדרוש פרסים כדי לעשות דברים, וכדפוס קבוע בבית אפשר לדעת איפה זה מתחיל ולגלות מהר מאוד שזה מגיע רחוק. עונש שניתן כאשר הילד מפספס, יכול לגרום לילד בושה מבוכה, פחד מפני כישלון, התאפקות, פגיעה בדימוי העצמי ולעיתים מקור למאבק כוח או אפילו רצון לנקמה, לסיכום פגיעה בילד וביחסים עם ההורה.

לשיטתנו השליטה בצרכים היא הפרס, היא מסמלת את היכולת של הילד, את המסוגלות הבגרות והעצמאות של הילד, עשיית פיפי וקקי בשירותים היא שיפור בתנאים של הילד. אפשר לחזק את הילד על ידי עידוד היכולת בפניו ובפני בני משפחה או חברים. בכל מקרה כאשר הורים מתעקשים לתת פרס לילד אני תמיד מציעה שפרס יכול להיות בילוי משותף עם הורה שנמצא מעט עם הילד, לא דבר חומרי אלא משהו שיהיה לו ערך מוסף לקשר וליחסים עם הילד.

האלטרנטיבה לעונש כאשר ילד מפספס היא התוצאה הטבעית או ההגיונית. כאשר ילד מפספס פיפי הוא נרטב (תוצאה טבעית) אין צורך בהתערבות נוספת מצד ההורים. כמו כן בגלל הפספוס, צריך לעזוב את הגן משחקים וללכת הביתה כי הילד רטוב (תוצאה הגיונית) ההורים הם אלו שמיצגים את ההיגיון החברתי בנועם ובאהבה. הילד שפספס מרגיש לא נוח עם עצמו, הוא מאוכזב ולנו כהורים יש מקום לעודד ולהיות אמפאתיים לילד. כך אנו מחזקים אותו ושומרים עם הילד על יחסים טובים. 

כבוד וקבלה ללא תנאי:

אין ספק שנוח יותר להורה כאשר ילדו נגמל מיד ובלי בעיות בדרך, אבל התפקיד שלנו להיות קשובים ורגישים לילד הפרטי שלנו. להיות רגישים לקצב שלו, להבין שהאופן שבו הילד נגמל לא צריך להיות זהה לאחיו הבחור. להבין  אולי שהגמילה מקקי קשה לו יותר מאשר הגמילה מהפיפי, או שגמילת הלילה תארך זמן רב יותר מאשר גמילת היום(לעיתים שנה אחרי), רחישת מיומנות אחת לא מבטיחה מיד רחישת מיומנות אחרת(רק 75% מהילדים נגמלים לחלוטין עד גיל 5) . חשוב להקשיב לילד ולשמוע איך הוא מרגיש, לשאול מה יכול לעזור לו ולפעול בהתאם. בקיצור לקבל את הילד כמו שהוא בקצב שלו ובדרך שלו, גם אם הילד לא תמיד עומד בסטנדרטים שקיווינו. 

לסיכום:

דרכי החינוך אותם מלמדים ומתרגלים בקבוצת הורים על פי שיטת אדלר משמשים כארגז כלים להתמודדות ההורים עם גמילת הילד מחיתולים או עם אתגרים אחרים איתם מתמודדים הורים מדי יום. דרכי החינוך הנלמדים מחזקים את הסמכות ההורית, משפרים את היחסים בבית ומאפשרים לילד לגדול ולהיות ילד עצמאי, אחראי, בעל תחושת ערך טובה הרואה את האחר.

נסו ותיווכחו.

לגרסת הדפסה - לחצו כאן

נעמי גלילי

 
מחפשים מידע לגבי גמילה ממוצץ במהירות? היכנסו אל הקישור המצורף.