כתבו לידברו איתי

אמא/אבא יקרים שלי

אמא/אבא יקרים שלי


אמא/אבא יקרים שלי
בעוד שבועיים בערך אחזור לגן או לבית הספר. אולי אגיע אליהם בפעם הראשונה. אני מאוד מאוד נרגש. קניתם לי תיק חדש, אולי אפילו שניים ועל כל דבר כתבתם את שמי או הדבקתם מדבקה ממש יוקרתית שהזמנתם באינטרנט. הכל מוכן... הכל חוץ מכם. אז קחו נשימה רגע, וקראו בעיון. אני מבטיח לפרט את כל מה שנדרש לי כהכנה ולימים הראשונים:

  • שבוע לפני תחילת השנה, התחילו להסדיר את סדר היום בבית. אני צריך להתרגל לישון בזמן. 
  • קנו לי שעון מעורר ולמדו אותי להעיר את עצמי, אם כבר מלאו לי 3 שנים, סמכו עלי שאני יכול !
  • התחילו לדבר איתי על הגן/בית הספר החדש בהתרגשות, ספרו לי עליו כמה שיותר: האם אוכל שם? האם אקח כריך? יש שם שירותים? ספרו לי על הגננת/מורה. כמה שיותר פרטים ירגיעו אותי
  • קחו אותי לבקר שם, אם אפשר. לא להרבה זמן, רק כדי שאוכל לקשר בין המילה "גן" לחווייה.
  • אם אני עולה לכיתה א', ספרו לי איך יראה היום שלי אחרי בית הספר, האם אני הולך לצהרון? מגיע הביתה? 
  • כשאני מגיע הביתה, אשמח לדעת איך יראה סדר היום שלי: ארוחה, שיעורים, הכנת מערכת, זמן פנוי. אם תעזרו לי בשנה הראשונה להתמיד בסדר יום קבוע, יהיה לי קל יותר להסתגל.

*היום הראשון בגן* 

  • כבר באוטו ספרו לי שנוסעים לגן, אם אתם מתרגשים, אני אשמח לדעת שתפו אותי במה שעומד לקרות, וזה יהיה הטקס הקבוע שלנו : נגיע לגן, נתלה את התיק, נפגוש את....... (שם המטפלת/גננת/מורה), וגם כמה חברים. ואז תלווה אותי לדלת ונפרד לשלום בחיבוק ונשיקה. אחזור לקחת אותך כש..... (בכריך/אחרי המפגש) . חשוב לי שתספרו לי על הטקס כבר באוטו כי כך אני מכין את עצמי
  • כשאתם מביאים אותי לגן, אנא אחזו בי ברוגע. אני מושפע מהנשימות שלכם. אם אני כבר יודע ללכת, מהיום הראשון לגן, הוציאו אותי מהאוטו והניחו אותי על הרצפה. תנו לי יד, אל תחזיקו חזק מדי, אני מרגיש אתכם. אפשרו לי ללכת. אני צריך להתרגל כדי שיהיה לי קל יותר להיפרד בהמשך.
  • כשחוזרים על פעולות בעקביות, זה מקל עלי.
  • חזרו בקול רם על הטקס עוד פעם אחת בזמן שאתם מוציאים אותי מהאוטו
  • ועכשיו, חיבוק נשיקה ולהתראות. גם אם אני בוכה, אל תרימו אותי בבקשה. זה רק יקשה עלי להיפרד מכם שוב. צאו מהדלת, גם אם מישהי פיזית "תולשת" אותי מכם. ואל תחזרו אחרי דקה שוב. גם ככה קשה לי. סמכו על עצמכם, אני מכיר אתכם, אתם ההורים שלי ובחרתם עבורי את הטוב ביותר!
  • אל תטילו ספק בבחירה שלכם עכשיו, אני מרגיש אתכם, זוכרים...? גם אם אתם לא אומרים
  • דאגו להתקשר רק אם וכאשר אפשרי. בכל פעם שהמטפלת שלי עונה לכם לטלפון היא עסוקה בכם במקום בי.
  • כשאתם באים לקחת אותי, יכול להיות שאתפרץ בבכי, זו הדרך שלי לספר לכם שהיה לי קשה היום. חבקו אותי, הרגיעו, הסבירו לי מה קורה לי כי אני לא מבין. תגידו במילים:"היה לך קשה היום, זה באמת לא קל להסתגל" . אני צריך לשמוע מכם שזה בסדר. 
  • כשנגיע הביתה, אל תבהלו אם אתחיל להיצמד אליכם, זו הדרך שלי להירגע. עדכנו אותי לאן אתם הולכים, גם אם זה לשירותים. רק לתקופה הקרובה, זה יעבור לי. 
  • בוקר חדש הגיע, חזרו על כל כללי הטקס, סמכו עלי, גם אם אני ממש בוכה עכשיו, אל תוותרו לי. התעקשו שאלך ברגל לגן, שאכנס, שהפרידה תהיה קצרה, ולפי כל כללי הטקס

ולסיום, הורים יקרים שלי, דעו שאם תוותרו לי עכשיו, אני עלול להסיק בטעות שאיני באמת בוגר כפי שאתם אומרים עלי. אני עכשיו בונה את הבטחון העצמי שלי, ואאמין שאני יכול רק אם אראה זאת בעינכם. שתדעו שאני אוהב אתכם מאוד וסומך עליכם שאתם יודעים מה טוב בשבילי. תסמכו גם על הגננת והמטפלות, הן בעצמן נרגשות ונמצאות כאן עבורי. זה הזמן שלכם עכשיו לאהוב אותי ולהעניק לי באמצעות אנשים אחרים, מסגרת חדשה, התחלה חדשה. אני מביט בכם בעיניים ומרגיש את הלמות לבכם, אני רואה דרככם את העולם, את עצמי. אם אתם מאמינים שאני יכול-אני מאמין שאני יכול.
ו...תודה ששחררתם קצת, זה מאפשר לי לגדול
ילדכם