כתבו לידברו איתי

וידויה של אם

וידויה של אם


ילדה שלי,
כל כך הרבה שינויים את עוברת החופש הזה, וגם אני...האמת שאני קצת מותשת בשלב הזה של אוגוסט. כל החופש הזה, עם כל ההנאה, קצת ארוך לי מדי. אני מוצאת את עצמי בוהה בך לרגעים. שואלת את עצמי, איך גדלת כל כך?! מתי זה קרה? ואם את גדלת, אז מה זה אומר עלי?
מביטה בך מתלבשת, מקשיבה לך משוחחת עם חברותייך בנייד, מנהלת חיים שלמים, כשמדי פעם מגיחה לשאול אותי:"אמא... אפשר ?" ואני, בתוך כל היומיום העמוס, לא שמתי לב איך נהיית פתאום אדם שלם ונפרד ממני. בעוד כמה ימים את צועדת לדרך חדשה, תכירי חברים חדשים, אנשי חינוך, מסגרת וכללים חדשים. הלוואי וגם הם ישכילו לעצור לרגע ולהכיר אותך. את תהיי שם אחת מתוך שלושים וכמה ילדים, כולם אגב, אני כמעט בטוחה, נצרים למשפחות מלוכה כמוך. נסיכים ונסיכות של הוריהם. אני מאחלת לך שתמצאי את היכולת בדרכך המיוחדת להאיר את המקום בו תהיי. אני מקווה ורוצה להאמין בליבי שתצליחי להתגבר על הקושי בלהפסיד במשחק, על האתגר של להמתין בתור, שתשתתפי ותשתפי, שתדעי מתי לחלוק ומתי לא לוותר. אני רוצה לספר לך שכנראה לא כולם יקשיבו לך, וחשוב לי שתדעי למצוא את הדרך לייצר הקשבה בנעם, בדיוק כפי שאת. חשוב לי גם להכין אותך שיהיו ימים בהם תרגישי בלתי נראית, חשוב לי שתדעי ברגעים האלה שזו רק הרגשה. שאת נראית ואהובה ורצויה, פשוט בעוצמות שונות. יחלוף הזמן ואת תתרגלי שמעמד אצולה קיים רק אצלנו בתוך הבית
עוד חשוב לי לספר לך שכנראה תיכשלי. דעי אהובה שלי, כשלונות לא הופכים אותך לכישלון, רק לאנושית. גם תומאס אדיסון נכשל מיליון פעמים לפני שהצליח להאיר. מזל של כולנו שהמשיך וניסה פעם אחר פעם אחר פעם. היי חדורת מטרה, ממוקדת,שאפתנית ועם זאת טובה, קשובה, רואה את האחר, רגישה לצרכי הסביבה. לא אשקר לך אהובה, יש לי ציפיות ממך. השקעתי בך את כל כולי ועוד קצת... אפילו שהיום זה לא פוליטיקלי קורקט לאמר...עם זאת, אבהיר: הציפיות שלי אלייך קשורות אך ורק באישיות המדהימה שלך. היי את. הביאי את עצמך לעולם במלוא צבעייך וגוונייך. חייכי, תאהבי, ותסלחי כשאשלח אותך חזרה לטפל בעניינייך, אני בסך הכל מתכוונת לשקף לך שיש לך כוחות. לא אתקשר לגננת ולא למורה לאמר לה ש... את תהיי זו שדורשת/מבקשת/שואלת/פונה. אני אהיה שם לגבות אותך.
כשתחזרי הביתה, אני מבטיחה להתעניין. מבטיחה לך שאהיה מעורבת ואדאג לא להתערב.
אני מכירה אותך ילדה שלי. עבורי את עולם ומלואו, אני סומכת עלייך ועל הכוחות המדהימים שיש בך. וגם אם אדמע קצת בבוקר הראשון בספטמבר, דעי שהדמעות לא מצער, אלא משמחה.
צאי לעולם יקרה, הראי להם מי את. מבטיחה שמחכות לך חוויות מדהימות
נרגשת עד עמקי הנשמה
אמא