כתבו לידברו איתי

שיתוף של שינה 22.12.17

שיתוף של שינה 22.12.17

"נעמי את לא מאמינה ! זו הפעם הראשונה מזה 6 שנים שאני ישנה לילה שלם עם בעלי במיטה בלי ילדים! כבר ארבעה לילות ברצף !!! בעלי ואני מרגישים כמו רווקים ...."
כך נפתח מפגש בקליניכיף שלי השבוע. (קליניקה פשוט נשמע לי קצת יותר מדי קליני, וכיף כי זה פשוט תענוג להיות שם)
ח' אמא לשלושה ילדים : ג' בן 6, מאובחן כבעל הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות, התפרצויות זעם, וקשיים רגשיים. ותאומות בנות 4, בעיות רגשיות, שיחות חוזרות ונשנות עם הגננות לאורך השנים וכנראה בהמשך הדרך יגיע גם אבחון... 
והיא ח', בסך הכל בת 33, תכולת עיניים, יפהפייה, אינטילגנטית ואוהבת. כל כך אוהבת. נשואה ל י' , בן 35, חתיך הורס. חתיך הורס מותש ועייף... שיערו מאפיר בצדדים, בדרך כלל הוא מפהק לאורך המפגשים ומתנצל... ( אנחנו נפגשים בשעה 20.30), הוא פשוט "שחוט". הוא בא "רק בשביל שתתני לי לישון. אני מתחנן אלייך, לילה אחד. בלי אגרופים בפנים, מרפקים בבטן, כפות רגליים בועטות באף...לילה אחד רצוף. הכל אני אעשה. ה כ ל " 
כי כבר 4 שנים שהם ישנים 5 במיטה. 6 שנים שהם שלושה במיטה. את התאומות הם כנראה הרו בסופ"ש באילת, סופ"ש אחד שהוא יזכור עד קץ הימים. איך הם השאירו אותו אצל אמא שלה, סבתוש ,שהוא כל כך אוהב ואיך בשבת בבוקר היא העירה אותו בשעה 10.00 כולה ארוזה :"קום . הולכים. אני לא יכולה יותר".
אז זהו . הסיוט נגמר (לפחות אחד מהם) כל השלושה ישנים בשעה 20.00 בערב. ללא בכי, ללא מאבקים. טקס קצר, כיבוי אורות, ו...ששששששששששש 
ששששששששששששששש
הם ישנים. 
גם התנועה הסואנת שבדרך המסדרון פינת הסלון שידע הבית בכל לילה בערך מהשעה 23.00 ועד השעה "ייאוש" במשך 6 השנים האחרונות , גם היא פסקה. 
"בלילה השני, הוא בא אלי ואמר שהוא חולם חלומות רעים. "אז עכשיו התעוררת, והחלומות הרעים נגמרו. נפלא. לך תחלום חלומות טובים עכשיו. לילה טוב " הסתובבתי וחפנתי את ראשי בכרית. לא מאמינה למה שאמרתי לו עכשיו ומתה מסקרנות איך הוא נראה. נושמת לאט. לאט. שקט בחדר. אני שומעת את נשימותיו. ואז, צעדים. צעדים קטנים חפוזים. לא לכיווני. אלא החוצה. לחדר שלו. אני שומעת אותו נכנס למיטה ו.... שקט. ששששששששששששש.....
הוא חזר לישון. אני חזרתי להידבק לבעלי בתנוחת כפיות שכל כך אהובה עליי - עליו פחות אבל למי אכפת ?" כרגע", אני עונה לו, "גם זה שדרוג בשבילך" 
נכון להיום, דאגתי לתור אצל הגניקולוג. לא נעים לאמר, אבל better safe then sorry , וילדים זה שמחה, זה נכון. אבל הצלחת שלנו מלאה. ועכשיו שאנחנו ישנים שוב ויש לנו כוח, אנחנו מבקשים להתקדם ולטפל במריבות בינהם. אנחנו על הגל ! 
זה אפשרי לעשות שינוי רק כשמאסנו לחלוטין מהתנהגות מסויימת. רק כשאנחנו באמת "מוכנים לעשות הכל כדי שזה ייפסק"
אז הדרך עוד ארוכה ומפותלת, ולעיתים אנחנו נופלים להרגלים ישנים. זה טבעו של שינוי. אני אומרת, כל עוד אנחנו במגמת שיפור, קוראים, בודקים, מתייעצים, עובדים על זה באמת ולא רק "מקטרים", בעייני, אנחנו הורים מספיק טובים. ולי זה מספיק. 
שבת מנוחה, 
ואם גם אתם מותשים כבר ורוצים להזכר איך היה כשהייתם זוג... 
מוזמנים לדבר איתי:
http://toiletraining.activetrail.biz/%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%…
עוד מעט לילה טוב
שלכם, 
נעמי

לפרקים נוספים בבלוג