כתבו לידברו איתי

שיתוף של שבת 7.7.17

שיתוף של שבת 7.7.17


שבת שלום 
אחרי עוד שבוע מטורף, הגיע הזמן לקצת שקט.... הגיע הזמן לשבת משפחתית, ארוחה טובה, מנוחה. קצת סוסים, כי יש תחרות ואנחנו מגיעות לעודד, קצת ניתוק מהנייד. ככל שעוברים הימים, ומתקרב מועד מסיבת הסיום, אני מתחילה להרגיש את הפרפרים בבטן. בשיר הסיום השנה בחגיגה יש כמה משפטים שעד לרגע זה אני לא מצליחה לשיר אותם ולהביט לילדים בעיניים...
קיבלתי שיחת טלפון השבוע מאחת האמהות: "נעמי, הילד לא מוכן ללכת מהגן שלך. לא מוכן ללכת לגן חובה. בכל ערב אותו דיון, הוא מתחיל. הוא שואל ואני עונה. בכל ערב מחדש זה נגמר בבכי. אני כבר לא יודעת איך לענות לו. " 
אני מדברת איתם על הפרידה בגן. במינונים קטנים. כל פעם קצת. עכשיו אנחנו מדברים על שם המסיבה - מסיבת סיום. שואלים שאלות כמו מה הסתיים ? מהו סיום ? מדברים קצת על השירים שבחרנו לשיר, על המילים שלהם. וכן, כשמדברים על שיר הסיום או כששרים אותו, יש שלושה ילדים שבוכים. באופן קבוע. אחד מהם, הוא אותו חבר שאמא שלו התקשרה.
"מה הוא שואל ?" שאלתי
"הוא כבר מתכנן את הכל. הכל נראה לו לפי סדרי עולם מאז ומעולם : "בשנה הבאה אני אשאר אצל נעמי. כמו י' ומ'. גם הם נשארו אצל נעמי כשכולם הלכו לגן חובה. ואז ב' ( אחותו הצעירה )תבוא להיות איתי כאן, בכיתה של אורית ואז אחר כך היא תעבור לנעמי ותהיה איתי. נכון אמא ?"
עכשיו תבינו שהילד מדייק בפרטים אחד על אחד. במידה והגן שלי לא היה נסגר, כך זה בדיוק היה מתנהל. 
"ומה את עונה לו "? 
"ששנה הבאה לא יהיה גן של נעמי כי הוא נסגר. הגן יהיה סגור."
ואז הוא בוכה. והיא בוכה. ואני בוכה. 
"וזה משהו שאני עוד לא אמרתי" גמגמתי לה מבעד לדמעות. "עוד לא אמרתי שהגן נסגר".
"אני עוד מתאמנת לאמר את זה מבלי לבכות.." 
אני יודעת שהשיחה הזו תתקיים. בדרכי אני מאמינה בהכנה . בהטרמה. צריך להכין ילדים לכל מעבר. גם למעבר הזה. ואם כבר נסגר, הם יעזרו לי לארוז. אנחנו נעבור יחד את התהליך כדי שנוכל לעבד אותו כמו שצריך. ברור שכפי יכולתם, וכפי גילם. לא אעמיס עליהם רגשית או פיזית בשום דרך. אבל כשנקראת הזדמנות מהסוג הזה לפתחי, אנצל אותה לטובת חבריי. אעזור להם להבין ולחוות פרידה, סגירה. 
וכשישאלו "למה"?
מה אומר ?
שיש לנו שכנים שאנחנו מפריעים להם?
אני מכירה את החברים שלי. הם יבטיחו מייד שיהיו בשקט. 
אני עדיין מתחבטת עם עצמי . לא כל כך יודעת מה יהיה הדבר היעיל ביותר לאמר שם. מה אוכל לאמר להם שיקדם אותם ויעזור להם הלאה בחיים ? אני לא באמת יודעת. לשקר אותם זו לא אופציה. אז איזו אמת, אם לא תקדם אותם, הכי פחות תפגע ? 
עוד יש לי כמה ימים ולילות להתהפך עם עצמי ועם המחשבה על זה. 
אשמח לעזרתכם, כמובן...
מכל מלמדיי השכלתי