כתבו לידברו איתי

נעמי גלי לי

נעמי גלי-לי 06.04.16


1.      היי נעמי,

בימים האחרונים, בתי בת ה – 5 לא רוצה ללכת לגן. הגן היה המקום האהוב עליה. גם בשבת היתה רוצה ללכת. כשאני שואלת אותה מה קרה, אם מישהו מציק לך , מה לא טוב לך שם , היא חוזרת ונוקבת בשם של חברה אחת שלדריה, "כל הזמן באה לשבת לידי, קובעת עלי במה נשחק"... אני יודעת שהבנות חברות טובות, עם זאת , נדמה כי לבת שלי נמאס ממשחקי הכוח שלה.

מה אני עושה ?

ש, מרכז הארץ

 

ש. שלום רב,

 אני בהחלט מבינה את הקושי הרב שיש ביחסי כוחנות בין ילדים, בעיקר בגיל הזה. מאוד קשה לעמוד מן הצד ולראות את הילדה שלך סובלת כל כך מהתנהגות של ילדה אחרת, שאין לך שם שום שליטה.

הרשי לי לאמר לך שהכאב של ביתך הוא אמיתי, ויש לתת לו מקום. עם זאת, כהורה, תפקידך הוא להקשיב לה, לעודד ולחזק אותה. פני לגננת, שתפי אותה במצוקתך, אני מניחה שהיא תוכל לעזור לביתך להתמודד עם אותה חברה בגן.

בבית, כאשר ביתך מבקשת ממך לא ללכת לגן, שקפי לה את כאבה ותני לו מקום. אמרי לה, שאת מבינה שקשה לה כרגע, עם זאת את יודעת שהיא ילדה בעלת כוחות ושהיא תוכל להתמודד. שחקי איתה משחק דמיוני. "בכאילו" את החברה ואני את, עשי לי מה שאותה חברה עושה לך ונמצא יחד דרך להתמודד.

השפעתך על ביתך בגיל הזה היא משמעותית ובעלת ערך רב. יותר מסביר, שכאשר ביתך תקבל ממך מום לקושי שלה ועזרה בדרכי התמודדות, היא תעבור את זה.

בנימה קצת אישית, ברכי על הקושי הזה. יש להניח שביתך תתמודד עם אנשים בעלי שררה וכוח במהלך חייה. עכשיו זה הזמן ללמד אותה כיצד. היי שם עבורה כמעודדת . אל תפלי לבור ההזדהות , כיוון שממנו קשה מאוד לצאת. היי חזקה עבורה ובשבילה. האמיני בכוחות שלה . אתן תתגברו 

בהצלחה,

נעמי

בפרקים הקודמים של הבלוג של נעמי גלילי