כתבו לידברו איתי

הכלים של נעמי לחזרה לשגרה

הכלים של נעמי לחזרה לשגרה

איך היה בבית הספר היום? נשמע מוכר?

1. שתפו בעצמכם – "אני רוצה לספר לך על משהו שקרה לי היום בעבודה..." השיתוף שלכם יביא את ילדכם לשיתוף בעצמו.

2. הביאו לשיחה תוכן מעולם הגן/בית הספר ושבצו אותו בתוך שאלה– "היה היום קצת קריר, האם יצאתם לחצר?" , החורף כבר כאן ונורא קר, איזה שיר אתם שרים לחורף בגן ? השבוע היתה יום הולדת לחיים נחמן ביאליק – איך חגגתם בבית הספר?

3. יש תמונות ? – הראו לילדים את התמונות שהתפרסמו מהגן/בית הספר ושאלו אותם – "אני רואה בתמונה שאתה משחק עם ... איך הסתדרתם/ מה עשיתם?" , גם אם הילד לא נמצא בתמונות – ראיתי היום בתמונות את החברים שלך מדביקים, מה הדבקתם ?"

4. ספר לי את הדבר הכי מצחיק שקרה לך היום ....

5. מה שלום הגננת/מורה שלך ? היא היתה היום בבית הספר/בגן ?

6. ספר לי עם איזה ילד הכי קשה לך להסתדר...

7. ספר לי ליד מי אתה הכי אוהב לשבת

8. מה אתם לומדים עכשיו בחשבון/אנגלית/תורה/שפה ?

9. כשאני הייתי בגן/בבית הספר, הכי אהבתי את שיעור/את ההפסקות/שולחן יצירה.... מה אתה הכי אוהב?

10. כשהבאתי אותך הבוקר לגן/לבית הספר, ראיתי שהלכת/שיחקת עם... במה אתם אוהבים לשחק יחד ?

שאלו שאלות ממקודות, שאלה כללית כמו "איך היה?" , מזמינה תשובה כללית כמו:"כיף".

איך גורמים לילד/ה שלך להתעורר בזמן בעצמם

התעוררות עצמאית של ילד בגיל הרך, והתארגנות עצמאית בבוקר יובילו לכדי גידול תלמיד עצמאי.

באיזה גיל להתחיל ? כבר בגיל שנתיים אפשר להתחיל ללמד ילד להתעורר לבד. חשבו על זה : ילד בגיל שנתיים כבר יודע ללחוץ על כפתורים לבדו, לא?! מה ההבדל בין כפתורי משחק ובין כפתור של שעון מעורר ?

אתם מוזמנים לקחת את ילדכם אחר הצהריים ולרכוש איתם יחד שעון מעורר פשוט. עשו איתם שיחה, בה תאירו את הכוחות שלהם : "אתה ילד שיודע להתנהל בבגרות, את ילדה עצמאית, אתה יודע לקחת אחריות, אני סומכת עליך" והעבירו אליהם את האחריות. למדו אותם לכוון את השעון, להדליק ולכבות אותו, שחקו איתם במשחק דמיוני, ("כאילו לילה עכשיו וצריך להתעורר"). המשחק ייסב להם אושר, השיחה תגדיל את חשיבותם בעיני עצמם ותהדהד להם תחושת מסוגלות ויכולת. אלה יעמדו אחר כך לצידם בביסוס תחושת בטחון עצמי.

בזמן המשחק, אחרי ההתעוררות, שאלו אותם : "מה אתם צריכים לעשות עכשיו ?" , המשיכו לפי סדר היום בבוקר : "ועכשיו ?" .

עברו ביחד על כל שלבי ההתארגנות. יש סיכוי שכבר מחר בבוקר תרגישו בשינוי.

בהצלחה !

"איזה בוקר של כיף איזה כיף שהיה לי הבוקר"?

ילדים מגיל צעיר מאוד דורשים להיות עצמאיים. כשמעניקים להם תחושת חשיבות, מסוגלות ויכולת – אלה תורמים לבניית ביטחונם העצמי. אז גם אם הם מבקשים לבחור בגדים בעצמם, וגם אם לא, הזמינו אותם לעשות זאת ערב קודם. הבחירה תהיה בין 2-3 חליפות בגדים (טריינינג) שאתם מאפשרים להם לבחור מתוכם.

כך יבינו שיש להם את האפשרות לבחור , אם כי בתוך מציאות מוגבלת – כמו בחיים .

כך ירגישו שהם אלו שמחליטים, וכי לדעתם יש חשיבות .

מאיזה גיל ? מהרגע שהם כבר מבינים משימות פשוטות. סביבות גיל 1.8 חודשים, אולי אפילו מעט קודם.

בבוקר , עודדו אותם על הבחירה. אמרו להם שזו הייתה בחירה מצוינת, שהצבע מחמיא להם, אולי שהם בחרו בהתאמה מדויקת למזג האוויר של היום. בעשותכם זאת, אתם מעודדים אותם להמשכיות ושיתוף פעולה ואפילו מלמדים אותם דבר או שניים נוספים על אופנה, מזג אויר, ועוד.

ככל שתהיו יצירתיים בעידוד, כך תרוויחו ילד מאותגר ברמת החשיבה שחי באווירה המאפשרת צמיחה , גדילה והתפתחות.

אתם מכירים את הילדים שלכם.

הביטו בהם, בעולה פשוטה , כל כך הרבה תמורות.


לא תתאמצו ?

"תגידי, למה הילד שלי חזר היום עצוב מהגן ?"
"תגידי, למה הבת שלי מספרת שאף אחד לא משחק איתה ?"

משתפת מהמקום שלי כגננת. זהו, נגמרו ותמו החגים, נכנסנו סוף סוף לשגרה המבורכת. ניתן להתחיל לעבוד עם הילדים ברצף, לגבש את הקבוצה, ולהכיר כל אחד ואחד מהם כיחידים. אני יושבת עם הילדים באופן פרטני, משחקת איתם, צופה בהם משחקים, ולומדת אותם. אותם ואת הוריהם. לא פעם אני מקבלת שיחות טלפון בשעות אחר הצהריים או הערב,( ולא. אני לא מתלוננת)מהורים של ילדי הגן בנושאים שונים: אלימות בין ילדים, צוות הגן, אבאמא שבת, חגיגות יום הולדת ועוד... והן ממש לא נשמעו ככה... (לא כולן...), בוודאי לא אלה שכותרתן היא "הוא חוזר הביתה עצוב", ולא משנה מה הסיבה...

אז יקרה שלי,
כן את, אמא יקרה של ...
אני מודה לך על הדרך בה פנית אלי :
❤אני מודה לך על שידעת להעריך את זמני ובחרת לפנות קודם בהודעה.
❤אני מודה לך על ששאלת ממקום מברר וסקרן. ממקום מאמין וסומך.
❤אני מודה לך על שידעת להקשיב.
❤אני מודה לך על השיתוף הכן והאותנטי שלך
❤אני מודה לך על שיתוף הפעולה בדרך בה בחרנו להגיב.
❤בעיקר אני מודה לך על האמון המלא שאת נותנת בי.

תראו, לא פשוט להיות מהעבר השני של הקו הזה. של גננת/מנהלת גן. אני שם 24/7 מעבר לקו הזה. מאיישת אותו תמידית כבר 15 שנה. מוכנה לעשות הכל כדי שהילדים שלנו יהיו בריאים ומאושרים. ובכל זאת, נשמע לפעמים כאילו אתם באים אלי בטענות. נשמע לפעמים כאילו שאתם מתלוננים. ואני אומרת "נשמע" כיוון שהרבה פעמים אתם בוחרים לצעוק. ואני כותבת "כאילו" כי אני יודעת שתלונה היא בסך הכל בקשה שלא מנוסחת היטב. היום אני יודעת. היום אני מצליחה לשמוע את הבקשות שלכם שמסתתרות אי שם בין תלונה להאשמה...
אז בחרתי לעצור במקום שעצרתי כיוון שהיה לי חשוב שתדעו. וזוהי הודעה לכלל ההורים: בעבר השני של הקו, יושב/ת איש/ת חינוך שכל כולו/ה אהבה גדולה לילדים ולחינוך. איש/ה שקרוב לוודאי פספס/ה את היום הראשון של כיתה א' של הילד הפרטי שלו/ה או כל מסיבה חשובה אחרת במהלך השנים, כי פתחה שנת לימודים בעצמה או כי היתה חגיגה בגן. גם היא/הוא רוצה את הטוב ביותר עבור הילד שלכם. התקשרו, שתפו, שאלו. יותר מנשמח לענות. כולנו. כל אנשי החינוך.
ואם נתקלתם באוזן ערלה, נסו שוב. אולי פשוט התנסחתם באופן שלא אפשר לשמוע שאתם בסך הכל מבקשים עזרה.
נשמח לעזור.
אני אשמח לעזור.

נעמי