כתבו לידברו איתי

מריבות בין אחים

מריבות בין אחים


מריבות בין אחים - אז למה אחים רבים?

ריבים בין אחים הם עניין טבעי המאפיין את הילדות.  מקורם של הריבים בתחרות טבעית (ונורמאלית) על משאבים וההתמודדות על אותה טריטוריה: צעצועים, מקום ישיבה, תוכנית טלוויזיה, תשומת לב מההורים וכו'.. ולכן טבעי שיהיו חילוקיי דעות שיתבטאו גם בריבים.

המריבה, ההתגוששות והמאבק הם סוג של תקשורת ראשונית, המתפתחת עד אשר הילד רוכש כלים מתאימים אחרים לתקשורת בין אישית.

הגישה של ההורים משפיעה על היחסים בין האחים, ככאלה שיכולים להגביר את התחרותיות, הקנאה והכעס, או להפחית אותם.

כשהתערבות ההורים היא שיפוטית, הריבים הופכים להיות מטרתיים.

לריבים בין האחים מספר מטרות:

המטרה העיקרית של הריבים הוא חיפוש מקום פסיכולוגי במערך המשפחתי וחיפוש משמעות אישית.

מקומו של הילד במשפחה בא לידיי ביטוי בתפקיד ובמשמעות שיש לו מול ההורים, מתוך הפרוש הפסיכולוגי שהם נותנים למעשיו והתגובה שלהם אליו. כך הוא בונה את הדימוי והמשמעות שלו, ומבסס את המקום וההגדרה שלו במשפחה.

ילדים בוחרים לריב בניהם ע"מ לזכות ביחס מההורים ובהתייחסותם השיפוטית.

ילד המצליח לגייס את אהדתם ותמיכתם – יעשה זאת במטרה לחזק תחושה זו, וילד הזוכה להתייחסות שלילית יעדיף התייחסות זו על פני חוסר התייחסות, והוא ייזום ריבים ע"מ לקבל אותה, ובלבד שיוכל להוכיח להורה איתו הוא מתעמת שהוא שוב מקפח אותו, דוחה או מפלה אותו לרעה. בהתנהגות זו מחזק הילד את תחושתו לגבי יחס ההורה אליו, ובכך מקבע את תפקידו כילד המפריע / המציק במשפחה.

ילדים רבים מבססים את תחושת השייכות שלהם דרך מריבות אלה, וזאת משום שלא הצליחו להשיג תחושת שייכות בדרך חיובית אחרת.

הרצון והצורך לזכות בתשומת לב מההורים הוא גורם מרכזי למריבות בין אחים, ולראייה, ברוב המקרים בהיעדר ההורים הילדים רבים פחות אם בכלל.

על אף שמריבות בין אחים אינן נעימות לכולם ועלולות להעכיר את האווירה במשפחה, יש בהם גם צד חיובי – כל עוד הם מתקיימים בגבולות סבירים.

דרך המריבה הילד מבטא את הייחודיות שלו, מחדד את המודעות לכך שהוא שונה ומובחן מאחרים, שהוא בעל רצונות ויכולות שונים, והדבר מסייע לו להשיג ניפרדות.

מעצם הקונפליקט הילד מתנסה במשא ומתן, ביכולת לעמוד על שלו או לוותר, לשכנע, לחלוק, לנצח, להפסיד, ובאופן כללי להימצא במצב של חיכוך ופתרון סכסוכים. ההתנסות הזו מפתחת את המיומנויות והכישורים הבין אישיים שלו ותעמוד לזכותו כניסיון במצבים חברתיים בעתיד.

באמצעות המריבות הילדים בודקים את מערך הכוחות ואת הגבולות בינם לבין קבוצת השווים – האחים, ובכך היחסים מהווים דגם ליחסים חברתיים של הילד והאדם בשאר מצביי החיים. דרכיי ההתייחסות בין האחים, כפי שנלמדות במשפחה, קשורות לדרכיי ההסתגלות החברתית של הילדים מחוץ למשפחה.

ניתן אף להניח שילד ישכפל את תפקידו והתנהלותו במשפחה - גם בקבוצות אחרות במהלך החיים (מול הסמכות, ומול השווים).

 

למריבות בין אחים יכולות להיות מטרות נוספות:

  • לעיתים, ילד נמצא במערכת יחסים עכורה עם אחד (או שניים) מהוריו. הילד היודע שההורה שלו נפגע כאשר ילדיו רבים, ירצה לפגוע בהורה ע"י יצירת עימות עם אחיו. עימות כזה ישמש כפגיעה בהורה, ובכך ירגיע את הילד באופן זמני ע"י העלאת ערכו העצמי מול ההורה.
  • מריבות יכולות להתפתח ע"מ ליצור קואליציה עם אחד ההורים נגד אח אחר.
  • כדי לסכסך בין ההורים וליצור קואליציה עם אחד ההורים.
  • לעיתים, המטרה לריבים בין הילדים היא, כאשר הילדים רוצים להסיח את ההורים זה מזה במטרה למנוע מהם לעסוק במתחים שבינם לבין עצמם.


למה להורים קשה עם מריבות האחים?

  • מריבות בין אחים מאיימות על הפנטזיה של ההורים להשיג יחסים הרמוניים במשפחה.
  • הן פוגעות בתדמית של ההורים בעייני עצמם כהורים טובים. הילדים נתפסים כחלק בלתי נפרד מההורים, וכשהם רבים - ההורים מרגישים כישלון. ההתערבות של ההורים היא ע"מ לשמור על עצמם ותדמיתם.
  • ההורה מזדהה עם אחד הילדים ולכן מרגיש צורך לתמוך בו ולהגן עליו.

למרות שמריבות בין אחים הם תופעה שכיחה מאוד במשפחות, הן גורמות להורים כאב ועוגמת נפש. קשה להורים לחוות את תחושות הכעס התסכול והכאב הכרוכים במריבות בין ילדיהם. בפועל, מריבות בין אחים עלולות לפגוע באווירה המשפחתית וההתנהלות היומיומית של המשפחה.

מריבה בין אחים - למה הורים מתערבים?

  • צורך לתמוך ולהגן על הילד שמזדהים איתו
  • הצורך בעשיית צדק והגנה על החלש
  • לעיתים, ההתעסקות עם מריבות הילדים מסיחה את הדעת והצורך להתעסק עם המתח והקונפליקט שבין בני הזוג.

 

תפקיד ההורים במריבות בין אחים

·         בשיחה משפחתית נסביר את הכללים החדשים בבית למריבות. הגבול האדום הוא אלימות. חשוב שנטרים לילדים שמעתה ואילך כשהם יריבו, נאפשר להם להסתדר בעצמם. ברגע שמישהו מהם ירים יד, נפריד ביניהם.

·         אין לקחת צד במריבות בין אחים. השיח של ההורה יכוון לכל הילדים בבית, לא רק למי ש"ידוע" כמציק או מכה. לדוגמא : "כאן לא מרימים ידיים"

·         יש לשוחח על הריב בשעה מאוחרת יותר, כשהמזג נרגע. אז נוכל לשוחח ברוגע ולמצוא יחד דרכים משותפות לפתרון.

·         כשילד בא ומתלונן על אחיו, ניתן לו הקשבה אמפאטית ונחזק את כוחותיו. "אמא הוא לקח לי". – "באמת לא נעים כשלוקחים לך משהו". "אני סומכת עליך שאתה יודע איך להסתדר". סיימו את הדיון בנקודה זו והסתובבו לעשות משהו. הילד יפנים את המסר שהאחריות היא שלו .

 

הילדים שלי מקללים, מה עושים ?

ראשית בדקו בינכם לבין עצמכם – האם אתם משתמשים בקללות וגידופים בבית ? בנהיגה בזמן שהילדים יושבים חגורים מאחור ?  במידה וכן, כנראה שלא תוכלו ללמד את ילדכם שלא לעשות כן. אנחנו כהורים משמשים מודלינג – דוגמא חיה . להתנהגות שלנו יש משמעות רבה, הילדים שלנו צופים בנו ומחקים אותנו. ילדים ששומעים בבית קלות וגידופים כדרך תקשורת, ישתמשו בהן בעצמם.

איך נתייחס לילד מקלל ?

 יש להתייחס באופן התואם את הגיל:

·          ילדים בגיל הרך (עד גיל 5 לערך), לא מבינים את המשמעות המלאה של המילה בה השתמשו. כאן נעצור ונסביר לילד שלנו שהמילה הזו היא לא מילה שאנחנו משתמשים בה. חשוב שהשיח לא ייעשה ממקום כועס ושהתגבוה לא תהיה חזקה/דרמטית/ארוכה מדי. אחרת הילד הצעיר עלול להסיק בטעות שזו דרך ליצור קשר בבית. אני מקלל – אמא באה וצועקת/מרצה לי ארוכות .

·         ילדים בגיל בית ספר ( גיל 5 – גיל 9 בערך) מסגלים לעצמם מילים ושפה שהם שומעים בקרב בני גילם. לעיתים הם מביאים הביתה "פניני חוכמה" שאנחנו כהורים לא משתמשים בהם ומופתעים לרעה.... בגיל הזה, אני ממליצה לעצור רגע ולברר עם הילד אם הוא מבין את משמעות המילה. במידה ולא, אני מזמינה אתכם לפתוח מילון ולהעניק לילד הסבר ברור ממקור כתוב. חשוב שהילד יידע ויבין את המשמעות,  ויתרה מכך, חשוב שהוא יידע שלנו מספיק חשוב שעצרנו רגע להסביר. שאנחנו סומכים עליו שניתן לדבר איתו כאל מבוגר ושאנחנו סומכים על היכולת שלו להבין. נשאל אם הוא שמע את אחד מאיתנו פעם אומר את המילה הזו או משתמש בה – על מנת שהילד יבין שאחד הערכים שלנו הוא שפה מכבדת. ואז נשאל אותו איך הוא יכול עוד להתבטא כשהוא מרגיש כועס/מתוסכל/עצוב .

·         מתבגרים (גיל 9- 18) מגדפים ומקללים כדרך תקשורת. הם לומדים סלנגים חדשים כל הזמן ומשתמשים בהם בשפה. לרוב הם מסוגלים לעשות את ההפרדה של שפת הרחוב הנהוגה בין חברים ובין שפת הבית הנהוגה בבית, ולעיתים ההתפתחות הפיזיולוגית שלהם, המלווה בפרץ הורמונים המעיב על שיקול הדעת ומשפיע על שינויים קיצוניים במצב הרוח גורמים לילדים שלנו להשתלח בשפתם . בכל מקרה, זה גיל שבו ניתן לערוך עם המתבגרים הסכמים, לבקש אותם לסנן את השפה בעיקר כשהם בבית , לתקף את הבקשה בנוכחות של אחים קטנים שלומדים מהם או קושי שלכם לשמוע את המילים הללו. מעבר לזה, אין דרך לאכוף את העניין. מתבגר שיש לנו איתו קשר טוב, שמרגיש שאנחנו מכבדים אותו , יכבד אותנו ואת הבקשות שלנו. כמיטב יכולתו בגיל ובשלב ההתפתחותי הזה.

 

 

לסיכום, יש לזכור כי המטרה העיקרית שלנו כהורים במריבות בין אחים היא ההכרה כי זהו  שלב חשוב בהתפתחות. על ידי זה שנקבל את זה שהם רבים, החיים שלנו ישתפרו. יתרה מזאת, כשיש יחסים, גם אם "חמים", זה עדיף על חוסר תקשורת המעיד על חוסר יחסים.


רוצים לדעת פרטים בנוגע אל כישורים חברתיים בגיל הרך? הקליקו על הקישור המצורף
אם אתם זקוקים לשירות של ייעוץ הורים מקצועי ויעיל, המאמר המצורף בשבילכם!