כתבו לידברו איתי

גמילה ממוצץ

גמילה ממוצץ

הורים רבים פונים אלי בשאלה : "מהי גמילה נכונה?" על מנת לענות על השאלה הזו, אפתח ואומר כי אין נכון/לא נכון. יש דעות שונות, זרמי חינוך שונים ובסופו של עניין, כל משפחה עושה מה שמתאים לה. מה שנכון לה. כעת, משהבהרתי את העניין, אפרוס בפניכם משנתי, המבוססת בעיקר על התיאוריה האדלריאנית .

מהי גמילה ממוצץ?

גמילה – הבשלת הפרי (מילון אבן שושן)

כשם שהפרי "נגמל" מן העץ כשמבשיל, כך הילד נגמל מ"התמכרות" כזו או אחרת כאשר מבשיל. וזו בעיניי מילת המפתח : בשילה.  ועל כן, אין כל משמעות לגיל הילד, אלא להתייחסות לשאלה האם הוא בשל ללמידה. בשילה = שלב בהתפתחות המאפשר לאדם לבצע פעולות שקודם לכן לא היה מסוגל לבצען, גורם תורשתי חשוב המשפיע על ההתפתחות(אבן שושן).

יש קשר בין בשילה לבין למידה: האדם יכול ללמוד משהו רק כשהוא בשל לכך. למידה טרם בשילה – לא תצליח ותגרום אכזבה.  

מהו הגיל המתאים לגמילה ממוצץ? 

אין גיל מתאים, יש טווח גילאים שיכול להתאים בהתייחס לתנאים הסביבתיים. 

טווח הגילאים המתאים לגמילה ממוצץ/טיטול הוא שנה וחצי – שלוש וחצי . טווח רחב שמשתנה בהתאמה לתנאים סביבתיים משתנים כגון : לידת אח חדש בבית, גירושין, מעבר דירה, מעבר גן וכדומה. כל אחד מהמשתנים המפורטים מעלה עלולים להוות גורמים משמעותיים אשר ישפיעו על התהליך וישבשו אותו. 

תפקיד ההורה בגמילה  - כל גמילה ! 

הורה לילד ראשון מתמודד עם נושאים רבים שלא התנסה בהם קודם. הורה מוביל, הורה יוזם, שלא רק מגיב ומכבה שרפות, הוא הורה שגם בתהליך הגמילה יתנהל באותו האופן. כאשר ילדו יגיע לגיל המתאים לא יפעל באופן ספונטני אלא יגלה אחריות כלפי התהליך, על מנת שיוכל להעביר לילד מסר ברור ולא מזגזג. ולכן כאשר יחל התהליך ויעלו קשיים או התנגדויות, ההורה יידע איך להגיב.  חשוב שהורה יבין שיש לו תפקיד מרכזי באופן שבו יחווה הילד את תהליך הגמילה, העצמאות, הדימוי העצמי והאמונה ביכולת של עצמו. כל אלו יהוו בסיס להבניית הביטחון העצמי של הילד בעיני עצמו ותפיסתו את הוריו כדמויות מעודדות/מכילות/קשובות/אסרטיביות בהמשך. 

תהליך הגמילה מהמוצץ

תהליך הגמילה מתחלק לשני שלבים עיקריים, שלב הבירור ושלב היישום. גמילה קצרה ויעילה, תשלב את שניהם. 

 

שלב ראשון – שלב הבירור

בשלב הבירור, נתייחס לשלושת הגורמים המהווים בסיס בגמילה יעילה : 

בשלות, שיתוף והתייעצות, תיאום ציפיות
כדאי לשתף ולהתייעץ ולתאם צפיות עם המעורבים בחיי הילד (גננת/מטפלת/סבא/סבתא ) ולבדוק יחד את מידת הבשלות של הילד לגמילה. 


תהליך הבירור לבשלות הילד לגמילה ממוצץ : 

האם הילד בשל מבחינה מוטורית ? 

- הילד מסוגל לבחור מתי להשתמש במוצץ 

האם הילד בשל מבחינה קוגניטיבית ?

- מודעות לבקשת/שימוש במוצץ לצורכי הרגעה

האם הילד בשל מבחינה מילולית ?

- יכולת לתאר רגשות : אני עייף/עצוב/כועס, מוציא את המוצץ כאשר רוצה לדבר 

האם הילד בשל מבחינה רגשית ?

- מידת היכולת של הילד להתמודד עם תסכולים, האם מראה סימני עצמאות, האם מבקש לעשות דברים לבד ? האם ברגעים שנדרש – יכול להירגע ללא מוצץ , עד כמה הילד רכושני לדבריו והאם מסוגל לחלוק ? 

שיתוף, התייעצות ותיאום ציפיות עם מטפלים שותפים (סבא/סבתא, מטפלת, צוות גן )

כל תהליך/קבלת החלטות בנושא עיצוב התנהגות של ילד, יעבוד ביתר יעילות כאשר יש שיתוף פעולה של כל הגורמים הבאים במגע עם הילד. ובכלל זה : סבא/סבתא- במידת ומעורבים בגדילה ובטיפול בילד/אחים/מטפלת/גננת/צוותים חינוכיים.

כמו בכל משימה, שיתוף פעולה של כל הגורמים הללו, יסייעו בהצלחת התהליך ויהוו גורמים משפיעים ומשמעותיים בהצלחתו. 

כבר בשלב הבירור, כזה המתבצע בענווה ורצון אמיתי בשיתוף פעולה, אנחנו מגייסים את השותפים השונים שלנו בהתחלתו של התהליך. בהתייעצות ובירור עם הגורמים השונים, נוכל לקבל תמונת מצב מלאה.



בחירה בדרך/ בחירה בזרם חינוכי – 

בכל מסגרת ולכל מטפל יש את הדרך בה הוא/היא/הם מאמינים בגמילה. יש משפחות בהן נהוג לגמול ילדים מטיטולים בעונה מסויימת, יש משפחות המאמינות שכאשר ילד מגיע לגיל מסויים – יש לגמול אותו, יש המאמינים כי יש להקשיב לקצב של הילד. 


מהי הדרך הנכונה ? מי קובע ? רק אתם – ההורים .

כעת עומדות בפניכם שתי משימות : 

לבחור בדרך חינוכית התואמת את ההיגיון והערכים שלכם כמשפחה .

לתווך את הדרך באמצעות שיחה עם הגורמים המטפלים באופן מכבד, מקבל ואסרטיבי. 

בחירת דרך חינוכית – כהורים, עליכם לאסוף ידע כללי על גמילה. לקרוא מאמרים המתארים שיטות שונות של גמילה, לשאול בני משפחה על הדרכים שלהם, ולנהל שיח הורי-זוגי בו אתם מזקקים את כל שטף המידע שקיבלתם ומגבשים יחד עמדה הורית מנומקת המחוברת לערכים שלכם כמשפחה. 

 

תיווך הדרך לגורמים המטפלים

איך נייצר שיתוף פעולה בגמילה עם סבא/סבתא/מטפלת/גן ?

השיחה תתקיים תוך שיתוף כן, אמיתי והדדי של שני הצדדים ולקיחת אחריות על הקשבה, הכלה וקבלה . 

1. ניזום הזמנה לשיחה ממוקדת בנושא גמילה ממוצץ

2. נשתף במחשבות שלנו, אמונות שלנו, רגשות שלנו כהורים בנושא הגמילה

3. נשתף בעובדות הקשורות ביכולת להיגמל ובאות לידי ביטוי בבית

4. נקשיב למחשבות, אמונות, רגשות של הגורם המטפל בנושא הגמילה

5. נקשיב לעובדות הקשורות ביכולת להיגמל ובאות לידי ביטוי בגן

6. נדון בדרכי הגמילה הנהוגות על ידי הגורמים המטפלים, על יתרונותיהן וחסרונותיהן

7. נבצע החלטה משותפת לה שותפים שווים - הורים וצוות מטפל

8. נסכם את פרטי ההחלטה ונפרט דרכי פעולה

 

 

שלב שני – שלב היישום

רק לאחר שביררנו בשלות ותיאמנו עמדות עם גורמים מטפלים, מתחיל תהליך הגמילה עם הילד. 

1. שיתוף ותיאום ציפיות עם הילד

שיתוף והתייעצות עם הילד ייעשה באמצעות שיחה משפחתית, חשוב לשמוע מה הילד חושב על הנושא ובמידה והילד מתנגד בתוקף לתהליך כדאי לחכות ולהמתין עם הגמילה  עד שלב שבו הילד יהיה מוכן לשתף פעולה. זכרו, ככל שהילד בשל יותר וגדול יותר סביר להניח שהתהליך יעבור ביתר קלות. 

למרות שגיל הגמילה הוא תלוי תרבות, גיל הגמילה המקובל בארץ (טיטולים, מוצץ, בקבוק לכוס, חפץ מעבר ) נע בין שנה וחצי לשלוש. כדאי להכין את הילד מראש למה עומד לקרות בתהליך, מתי מתחילים, כיצד יתנהל, ולהכין אותו להתמודדויות בדרך . תיאום הציפיות יוצר ביטחון וודאות אצל הילד ויכול לתרום להצלחת תהליך הגמילה.

דוגמא לשיח של שיתוף בגמילה ממוצץ : 

"אני חושבת שאתה כבר מסוגל ויכול להיפרד מהמוצץ . בגן אתה כבר נפרד מהמוצץ בקלות ומצליח להירגע בלעדיו,. כאן המקום להזכיר לילד 2-3 מקרים/מקומות בהם הוא מצליח להתנהל ללא מוצץ ולהרגיע את עצמו. לדוגמא : " אתמול כששכחנו את המוצץ בבית, הלכנו לגינה הציבורית ושם כשנפלת, הצלחת להרגיע את עצמך . מה אתה אומר ? רוצה לנסות ? "

הילד מודע לכוחותיו, ליכולות שלו, לאמון שלנו בו ומוכן לנסות. מה עכשיו? 

2. תיאור השינוי - נתאר את מה שעשינו עד עכשיו, ומה עומד לקרות מעכשיו

ילדים עד גיל 5 נמצאים עדיין בשלבים של פיתוח הסמלה (מלשון סמל), ועל כן נדרש תיאור מפורט של הפעולות שנעשו עד כה, תיאור של השינויים ותיאור מפורט של סדר הפעולות.

שינוי בהתנהגות בגמילה ממוצץ : "עד עכשיו נעזרת במוצץ/בקבוק/חפץ מעבר כדי להירגע/להירדם.  מהיום והלאה, נצטרך למצוא יחד דרכים אחרות שיעזרו לך כשתרגיש עצוב/מתוסכל/נסער או כשתתקשה להירדם" 

נתאמן "על יבש"– משחקי "כאילו", עוזרים לילד לעבד ולהתאמן בחוויות שהוא חווה או עתיד לחוות במציאות. בעניין גמילה - אימון במשחקי "כאילו", יעזרו לילד שלכם להבין מה נדרש ממנו ולהתאמן בסדר הפעולות  ואף לנסות דרכי התמודדות שונות עם אכזבות, תסכולים וקשיים לפני שמגיעה העת לבחון את זה במציאות. בזמן משחק עם אבא/אמא, ולא בזמן אמת, ישחרר הילד את עצמו ואת סביבתו מלחצים מיותרים – שלו מעצמו ושל ההורים מהמעמד החדש. ידוע שברגעי לחץ אנו עלולים לטעות בתגובותינו ולהשפיע על תקינות התהליך.

אימון בגמילה ממוצץ–  תפקיד המוצץ הוא לסייע בהרגעה/ הרדמה.

אימון בהרגעה – נלמד את הילד שימוש בנשימות עמוקות

אימון בהרדמה – יצירת טבלת התארגנות בערב כהכנה לקראת שינה , לכלי עזר זה לחץ כאן – לחצן קישור לכלי עזר באתר , משחק "כאילו" – כאילו אתה הולך לישון עכשיו. סיימנו את הטקס, אני יוצאת מחדר ואתה במיטה, מה יעזור לך להירדם ?  ניתן לעשות הצגה בה נמחיש עד כמה שיותר את הסיטואציה.

3. תיאום ציפיות המתאר קשיים בדרך החדשה ודרכי התמודדות שונות – שלב זה הינו שלב חיוני להכנה נפשית של הילד  לקשיים שבדרך, ולפיתוח אסטרטגיות התמודדות. דיון משותף בדרכים שונות לפתרונם מעלה ומציף את הקשיים ומעביר מסר חשוב: אצלנו בבית מתמודדים עם בעיות באמצעות שיח. אצלנו בבית לא מתעלמים מקשיים. 

שלב זה מתאים לילדים מגיל שנתיים ומעלה, ילדים שיכולים לשתף פעולה בשיחה. שלב זה מתאים כאשר מתקיימת התייעצות ולא כשאנו משתפים ילד בהחלטה.

חשוב מאוד שהשיח ייעשה תוך שאילת שאלות וגירוי הילד למציאת פתרונות שונים. כשאני שואלת את הילד, אני מאפשרת לו להפעיל את "גלגלי המוח"  ולמצוא את התשובות בעצמו. פעולה זו תורמת מאוד לפיתוח אסטרטגיות חשיבה, יכולת הסקת מסקנות, ולפיתוח תחושת המסוגלות והיכולת של הילד בפתרון בעיות. 

תמיד נוכל להוסיף רעיונות משלנו ולהעשיר את ארגז הכלים של הילד שלנו בדרכי התמודדות נוספות

גם כאן, המחשה בעזרת משחק "כאילו" , תעזור לילד להפנים דרכי התמודדות שונות ותאמן אותו בהן.

קשיים בגמילה ממוצץ

מוצץ, בקבוק וחפץ מעבר מטרתם דומה, והם משמשים ילדים בעיקר לרגיעה או הירדמות. לכן נוסח השיחה הוא דומה , והמשתנים בו יהיו החפץ והשימוש העיקרי בו.

"אתה יודע שאחרי שתיפרד מהמוצצים שלך, אתה עלול להתקשות להירדם/להירגע. חשוב שתדע שכשמתרגלים להירדם/להירגע עם משהו, קשה להירדם/להירגע בלעדיו. מה יעזור לך להירדם/להירגע ? מה עוד ? אני יכולה להציע לך דרך להירדם/להירגע – מה אתה אומר על הדרך שהצעתי? מבין כל הדרכים באיזו תבחר אם אתה תתקשה להירדם/להירגע ? בוא נעשה הצגה, כאילו עכשיו אתה הולך לישון ומתקשה להירדם/כאילו אתה עצוב/כועס/מתוסכל כרגע כי....... ומתקשה להירגע, ועכשיו בוא נחליף בתפקידים..."

4. התייעצות וקביעת יעד מוחשי להתחלת הגמילה 

גמילה היא פרידה. כילדים, אם נתאמן בפרידה, נוכל לשאת אותה ולהתמודד איתה כמבוגרים. החשיבות בכהנה לפרידה, היא כדי שיהיו לנו הכוחות להתמודד עם פרידות בעתיד – כאלה הצפיות מראש וכאלה המפתיעות אותנו.  קביעת יעד תוך שיתוף והתייעצות עם הילד, תגייס אותו לשיתוף פעולה מלא ומרצון. הילד יחזק בעצמו את תחושת השליטה, לה הוא זקוק מאוד בגיל הזה וסביר להניח שהגמילה תהיה קצרה ויעילה. הגמילה תחל במועד עליו קבענו יחד ותיעשה בהדרגה, על מנת להכין את הילד לפרידה המוחלטת העתידה לבוא. 

לדוגמא יעד מוחשי לגמילה ממוצץ – "ביום הולדתך הקרוב, נפרד מהמוצץ. עד אז, נכין לו יחד בית בו הוא יגור כשאתה לא משתמש בו. הבית של המוצץ יהיה בחדר שלך - מתחת לכרית/על השידה ליד המיטה/במגירה . כשתרגיש צורך להשתמש בו, אתה יודע איפה הוא נמצא. אתה מוזמן להשתמש בו בישיבה על המיטה/על כרית/פוף בחדר וכשאתה מסיים איתו, אתה מחזיר אותו למקומו."

5. הצעת עזרה ושיתוף פעולה של ההורה בתהליך הגמילה, הפרדה בין זמן חינוך וזמן תגובה

 

זמן חינוך - בסיום שיחת השיתוף על הגמילה, על ההורה לשתף את הילד בנכונות שלו לעזור, לעודד ולשתף פעולה בתהליך. הצעת העזרה צריכה להיות מוגדרת וברורה מראש לילד ולהורה, כך כאשר הילד ייפגש עם הקושי – הוא יידע בדיוק איך ההורה שלו יכול ומוכן לעזור לו. הגדרת העזרה, עבור ההורה, היא קרש הצלה ברגעי הקושי והמשבר של הילד ותשמש אותו ככזה כשיידרש להגיב לתסכול בזמן אמת.

זמן תגובה -  זמן אמת. כשאני , כהורה, הכנתי את עצמי ואת הילד שלי מראש שזו הדרך יחידה בה אני מתכוונת לעזור לו, אני לא אכנע למניפולציות רגשיות בזמן אמת, ולא אתרגש מעוצמותיהן. כשהוא יבכה, יצעק או יביע את הקושי שלו בכל דרך אחרת. כשאדרש להגיב בזמן אמת, אגיב בקצרה, באסרטיביות וללא כעס.

סיבה נוספת להבהרת והגדרת העזרה בשיח מטרים (מהשורש ט.ר.ם), היא שהילד שלנו לא בהכרח יסיק מההתנהגות שלנו בזמן אמת שאנחנו עוזרים לו. הוא ידרוש הצלה מיידית, ואנחנו נציע הגשת העזרה.  בגמילה הגשת העזרה היא בעצם קביעת גבול הורי והעברת אחריות לילד, מתוך אמונה אמיתית ביכולת שלו להתמודד.

עזרה הורית בגמילה ממוצץזמן חינוך : "אם תתקשה להירגע, אוכל לחבק אותך."

 זמן תגובה : הילד מתקשה להירגע, אנחנו מגיעים ומציעים חיבוק. 

קשיים בהירדמותזמן חינוך:  "אחרי טקס השינה, אצא מן החדר, אם תתקשה להירדם ותצא מהמיטה, אחזיר אותך אליה מבלי לדבר. אם תתעורר באמצע הלילה – אזכיר לך שעכשיו לילה, כולם ישנים ואחזור גם אני לישון." 

 זמן תגובה : משפט אמפאטי קצר ויציאה מן החדר: " אני מבינה שקשה לך, אני סומכת עליך שתצליח  להירדם." 

בעת התעוררות באמצע הלילה – "עכשיו לילה, הולכים לישון" ולצאת מהחדר. 



לסיכום, גמילה היא תהליך הדורש בירור, גיבוש עמדה חינוכית ואמון ביכולות של הילד. בהינתן כל אלה, ובהתייחס לעקרונות החשובים בגמילה, הילד שלנו יוכל לנוע על הרצף שבין תלות לעצמאות ביתר קלות. ילד עצמאי יגדל להיות מבוגר המאמין בעצמו וביכולותיו, בעל בטחון עצמי ובעל תחושת ערך טובה.

לעקרונות נוספים חשובים בגמילה